יום שני, 16 באפריל 2007

היום/ מאת דימה


תסתכלו סביב, מדוע זה קרה
פתאום הכל נראה שחור לבן
כל מה שפעם קרן בחשכה
היום אפור, דהוי ולא מובן
הלהבה שנראתה כה חזקה
הקרינה אור וחום על הבריות
לא פעם נתנה תקווה באפלה
היום התמוגגה, איננה עוד

ממעמקי הים האינסופי
הגיחה רוח חזקה ופתאומית
והיא מלאה באור את נשמתי
היום הרבה יותר מתמיד
והיא נשאה אותי אל-על
מעל שדות, הרים ויערות
והעולם נראה יפה וקל
היום אני מתחיל שוב לקוות

תסתכלו סביב מדוע זה קרה
איש לא ידע, ואיש גם לא יבין
וכנראה שהסיבה לשאלה
מוסתרת עם וילונות זמן עבים
היום בפתח דרך חדשה
אני נרגש, והתקווה בלב
כה מחממת, מלהיבה ומהנה
ומהיום אני מתחיל לחיות בכיף

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

דימה,

כתיבה יפה ונוגעת ללב
היא מבטאת רבדים רבים של רגש שאתה חש
ומתחת לחזות הקשוחה משהו מסתתר אדם
שאנשים אחרים מסקרנים אותו מאד
וכך דרך הגיגי מחשבתך אתה רוכש לך ידידים וכל זאת מבלי להגיד להם מילה.


איריס