סונטה ה-18 של ו. שייקספיר / תרגום מאת דימה

הערה:
ברחבי האינטרנט קיימים מספר רב של תרגומים לסונטה זו אך רובם כתובים בלשון סיפורתית גבוה ואינם תמיד שומרים על מבנה החרוז התואם למקור. אני מאמין שהיופי בשיר הוא בפשטותו ובכך שרבים יבינו את משמעותו. לכן אני מביא תרגום זה העונה לדעתי על המחסור בפשטות שציינתי מקודם.
תהנו...

?הו איך אותך אני יכול ליום של קיץ לדמות

הרי את יותר יפה, יותר שקטה
הניצנים העדינים נרעדים מהרוחות
והקיץ הוא קצר נורא
לפעמים בחום כבד זוהר עינו של אלוהים
לעתים הוא מתעמם ולא מאיר
וכל יופי מיופיו מאבד עם השנים
מקרא או בדרך טבע זה מכעיר
אך הקיץ הנצחי שלך לא יגמר
הדורות ממך את היופי לא יקחו
המוות בצלך יותר אף פעם לא ישאר
וקווי הזמן אותך לנצח ישפרו
כל עוד נושם אדם וגם רואה
כל זה קיים וזה אותך מחייה

:המוקר

Shall I compare thee to a summer's day?
Thou art more lovely and more temperate.
Rough winds do shake the darling buds of May,
And summer's lease hath all too short a date.
Sometime too hot the eye of heaven shines,
And often is his gold complexion dimmed;
And every fair from fair sometime declines,
By chance, or nature's changing course untrimmed.
But thy eternal summer shall not fade
Nor lose possession of that fair thou ow'st;
Nor shall death brag thou wand'rest in his shade,
When in eternal lines to time thou grow'st,
So long as men can breathe or eyes can see,
So long lives this, and this gives life to thee.